חמש דקות בבוקר להקשבה פנימית
תרגול קצר ופשוט שאפשר להתחיל מחר בבוקר, עוד לפני הקפה.
הבוקר קובע הרבה מהטון של היום. ולרובנו הוא מתחיל בריצה: שעון מעורר, טלפון, הודעות, ארוחות, יציאה. אין רגע אחד שבו שואלים: איך אני מרגישה היום?
הנה תרגול של חמש דקות. לא צריך ציוד, לא צריך ניסיון. רק לקום חמש דקות לפני כולם.
למה דווקא בבוקר? כי זה הרגע היחיד ביום שעוד לא התמלא. לפני שהטלפון נדלק, לפני שמישהו צריך משהו מאיתנו, יש חלון קטן של שקט. כשאנחנו מתחילים את היום מתוך תגובה למה שקורה מסביב, קשה לחזור לעצמנו בהמשך. כשאנחנו מתחילים אותו בהקשבה, יש לנו נקודה שאפשר לחזור אליה.
חמש דקות הן לא הרבה זמן, וזה בדיוק העניין. תרגול ארוך נשמע מבטיח, אבל קשה להתמיד בו. חמש דקות אפשר למצוא כמעט בכל בוקר, גם בבוקר עמוס.
התרגול
דקה ראשונה: לשבת בנוחות, לעצום עיניים, ולנשום לאט.
דקה שנייה: לסרוק את הגוף. איפה יש מתח? איפה יש נוחות?
דקה שלישית: לשאול מה אני מרגישה. בלי לשפוט, רק לזהות.
דקה רביעית: לשאול מה אני צריכה היום. מנוחה? תנועה? שיחה?
דקה חמישית: לבחור דבר אחד קטן שאעשה בשבילי היום.
אין כאן תשובות נכונות או לא נכונות. אם בדקה השלישית עולה עייפות, זו תשובה. אם עולה כעס, או דאגה, או פשוט שום דבר מיוחד, גם זו תשובה. המטרה היא לא להרגיש טוב יותר באותו רגע, אלא לדעת איפה אנחנו נמצאים.
גם הסריקה של הגוף בדקה השנייה לא צריכה להיות מסודרת. אפשר להתחיל מכפות הרגליים ולעלות לאט, ואפשר פשוט לשאול איזה חלק בגוף מבקש תשומת לב. לפעמים זו הלסת שננעלה בלילה, לפעמים הבטן, לפעמים הנשימה עצמה. מספיק לשים לב. לא צריך לתקן שום דבר באותו רגע.
הדבר שבוחרים בדקה החמישית צריך להיות באמת קטן. כוס מים ליד המחשב. עשר דקות הליכה בצהריים. לסרב לבקשה אחת שאין לי כוח אליה. משהו שאפשר לעשות גם ביום עמוס, ולא עוד משימה שמצטרפת לרשימה.
שינוי גדול מתחיל ברגע קטן של הקשבה.
בהתחלה זה ירגיש מוזר, ואולי גם מיותר. אחרי כמה ימים זה מתחיל להיות עוגן. ההקשבה הפנימית, השלב השני בשיטת Tamarest, נבנית בדיוק מרגעים כאלה.
כשהראש לא מפסיק לרוץ
הרבה פעמים, ברגע שעוצמים עיניים, הראש מתחיל לרוץ. רשימת קניות, שיחה מאתמול, פגישה של היום. זה טבעי לגמרי. לא צריך לגרש את המחשבות. אפשר פשוט לשים לב שהן שם, ולחזור בעדינות לנשימה או לגוף.
גם אם בבוקר מסוים הצלחנו להקשיב רק לרגע אחד, זה נחשב. הקשבה היא יכולת שמתחזקת בתרגול, לא מבחן שעוברים או נכשלים בו. כמו כל הרגל חדש, היא צריכה זמן וסבלנות.
איך הופכים את זה להרגל
הרגל חדש נקלט בקלות רבה יותר כשהוא נקשר למשהו שכבר קורה. אפשר לעשות את התרגול מיד אחרי צחצוח השיניים, או לפני שמדליקים את הקומקום. כדאי גם להשאיר את הטלפון בחדר אחר בזמן הזה, כדי שההודעות לא ימשכו את תשומת הלב. ואפשר לרשום במחברת קטנה את הדבר שבחרתם לעשות בשבילכם. בסוף השבוע מעניין לקרוא את הרשימה ולראות מה חוזר.
ובבוקר שלא הספקנו
יהיו בקרים שזה לא יקרה. הילדים יתעוררו מוקדם, השעון לא יצלצל, היום יתחיל בריצה. זה בסדר. אפשר לעשות את אותן חמש דקות באוטו לפני שנכנסים לעבודה, או בהפסקת הצהריים. ואפשר פשוט להתחיל שוב מחר, בלי ביקורת ובלי להרגיש שנכשלנו.
עם הזמן מתחילים לשים לב לדברים גם במהלך היום. מתח בכתפיים באמצע ישיבה, רעב שמגיע מעייפות ולא מצורך באוכל, צורך בשקט אחרי שיחה קשה. הגוף מדבר אלינו כל הזמן, והבוקר הוא המקום שבו מתחילים לשמוע אותו. מכאן הדרך פתוחה לשלב הבא בשיטה, שפת הגוף, שבו לומדים לזהות את האותות שהגוף שולח.
ההקשבה הזו לא באה במקום שום דבר אחר. היא פשוט מחזירה אותנו לרגע לעצמנו, לפני שהיום לוקח אותנו איתו.
התוכן כאן נועד להעשרה ולהשראה, ואינו מחליף ייעוץ או טיפול רפואי.
